מה זה וויסות חושי ואיך אני מזהה אותו אצל ילד?
 ויסות זהו בעצם איזון. מצב שבו המצב לא מוקצן לשום כיוון. ויסות או איזון חושי זה אומר מצב שבו האדם קולט את הגירויים החושיים סביבו ברוח טובה כלומר מצד אחד זה מספיק לו וגורם לו לעניין וחוויה וכך העולם פחות משעמם אבל מצד שני לא מידי מציף ולא מידי מרגש. כשיש קושי בוויסות אפשר לראות שתי סוגים מנוגדים והמעניין הוא שלפעמים אצל  ילד אחד קיימים שניהם גם חד. מהם סוגי הקשיים?
1. תת-תחושה מצב שבו הילד מקבל את הגירוי בצורה נמוכה מהעוצמה שהיינו רוצים שיקבל. לדוג': הילד שקוראים לו לא שומע-זה לא עובר את סף השמיעה שלו ואז את צריכה להגביר את הקול ולפעמים ממש לצעוק. או ילד שמקבל שריטה ואפילו לא מרגיש אותה, או ילד שמתלכלך ולא שם לב לתחושה המציקה של הלכלוך…  לילד הזה נקרא "מחפש" כי הוא מחפש בדר"כ את התחושה החסרה לו ולכן נוגע בחומרים, או בחברים בצורה לא מותאמת
2. יתר תחושה -זהו מצב הפוך שבו הילד חווה כל גירוי בעוצמה גבוהה ממה שרצינו . :כל ליטוף או מגע יכול להרגיש לו כמו כוויה כמעט. הוא יכול לדרוש בגדים מסוימים ולא לסבול אחרים כיון שהבד או הכפתורים מציקים לו. הוא יכול לשמוע קולות של צרצר אבל גם להבהל מאד כשמישהו ליד הרים מעט קול. יתר תחושה מלש' מיותר! מיותר השמע החזק או תיבול באוכל שאת דווקא מאד מחבבת… לילד כזה נקרא "רגיש"
הרבה נחת!
אתי לב
נוגה – תרפיה חושית בסנוזלן

אכן כל שלב המוכנות ללמידה בפרט ולקריאה בכלל הוא דבר שהילד מתחיל לרכוש מגיל 0+.
ככל שאנחנו ההורים נחשוף את ילדינו לתכנים טובים, נוכל לסייע בעדם לפתח יכולות למידה משופרים.
ישנם הרבה דברים שאותם ניתן לשפר אבל נתמקד כעת בכמה מהם.

הדבר הראשון זה שפה. 
השפה היא היכולת של בן אנוש לתקשר עם הסביבה שלו. כאשר השפה של התלמיד חלשה ולא מפותחת, נוכל להבחין אצלו עד כמה הוא מתקשר גרוע עם הסביבה שלו. זה יכול להיות שיתלוננו עליו שהוא מופנם מאוד ולא מפתח אינטרקציה עם החברים. מצד שני יכול להיות שהוא טיפוס חברותי יותר אבל מכיון ואין לו את היכולת השפתית הטובה, הוא יתקשר באמצעות הידיים ויגרום לבני כיתתו לברוח ממנו ולדחות אותו.
לכן כאשר נחשוף את הילד לספרים המתאימים לגילו (יש כאן באתר קטלוג מסודר של ספרונים מותאמי גיל), נוכל לפתח את יכולת השפתית של התלמיד ולגרום לו לתקשר בצורה נכונה עם הסביבה שלו.
ההקראה תתמקד לפי המילים המופיעים בסיפור, קריאה בהטעמה, חזרה ודיאלוג עם הכתוב בסיפור. ניתן לחזור על סיפור אחד כמה פעמים לפי דרישת הילדים.

הדבר השני זה משחק.
המשחק הוא כלי שימושי ענק ללמידה בצורה בלתי פורמלית. הרבה דברים אנחנו לומדים בחיים דרך המשחק. לרוב איננו שמים לב עד כמה המשחק הוא בעצם היה המורה שלנו בתחומים רבים.
גם כשנרצה ללמד ולפתח את יכולותם של הילדים נעשה את זה בצורה דרך המשחק. מכמה סיבות
א. המשחק הוא חוויה לכשעצמה.
ב. אין צורך בידע מקדים.
ג. מותאם לכל גיל.
ד. המשחק לא מחייב.
ה. תחומי למידה רבים.
אם ניקח לדוגמא משחק שנמצא כמעט בכל בית בוריאציות שונות. "משחק זכרון".
המשחק הזה יכול לפתח במקביל זכרון, תפיסה חזותית, שפה ואוצר מילים, ידע עולם, כישורים חברתיים ועוד. כך שבמשחק אחד הרווחנו בדרך אגב תחומי למידה רבים.
וכן זה הדרך בכל סוגי המשחקים.
צריך לתת את הדעת ושימת לב מיוחדת להבדיל בין סוגי משחקים שונים (עוד חזון למועד לדבר על סוג משחק לכשעצמו). אולם כעת נעסוק במשחקי קופסא משחקים שמטרתם לשפר את יכולות הלמידה של הילדים.
את המשחק ניתן לילד לבחור בעצמו, בשעות הנוחות לו. הילדים אוהבים מאוד לשחק עם המבוגרים מהם. יכול להיות מלמד או גננות במוסד החינוכי או אחד ההורים בבית.
המשחק יהיה באווירה נינוחה ורגועה. ודרך זה נוכל לשפר לו את היכולות הנדרשות כפי האמור לעיל.
כמובן שאם נצליח לגרום לילד להאמין לנו שבו באמת ניצח במשחק ולא שגרמנו לכך בכוונה תחילה, הסיפוק והחוויה שלו יהיה עצומים.
אחרי הכל ולפני הכל צריך לזכור שהחכמה מגיעה ממני שאמר והיה העולם ואין כמו תפילות של הורים יקרים המתפללים על בניהם שיצליחו בלימודיהם בקלות.

1.      חיזוק מיומנויות חברתיות בהדרגה

לימוד כישורי שיחה – תרגלו יחד פתיחת שיחה, שמירה על קשר עין, הקשבה ושאלת שאלות פתוחות.
זיהוי והבעת רגשות – עזרו לו להבין איך לזהות רגשות אצל אחרים ולהביע את רגשותיו בצורה נכונה.
תורות ומשחקי תפקידים – ניתן לתרגל סיטואציות חברתיות דרך משחקים בבית.

תרגול תורות ושיתוף פעולה – משחקי קופסה או משחקים קבוצתיים שמלמדים סבלנות ושיתוף.

2.      יצירת סביבה חברתית תומכת

חוגים ופעילויות מותאמות – עודדו אותו להשתתף בחוגים לפי תחומי העניין שלו, שם יוכל לפגוש ילדים עם תחומי עניין משותפים.
מפגשים קטנים – במקום לשלב אותו מיד בקבוצות גדולות, התחילו במפגשים עם חבר אחד או שניים בסביבה רגועה.
תמיכה של מבוגר מתווך – לעיתים מורה, מדריך או בן משפחה יכולים לעזור לו להשתלב בהתחלה.

3.       חיזוק הביטחון העצמי

עידוד הצלחות קטנות – התייחסו לכל אינטראקציה חיובית כהצלחה והעצימו אותו.
למצוא את החוזקות שלו – הדגישו בפניו את הכישורים והיכולות הייחודיות שלו, שיכולים לעזור לו להתחבר לאחרים.
למנוע לחץ ותחושת כישלון – תנו לו הזדמנויות לנסות, אך בלי לחץ או ציפייה מידית להצלחה.

4.      תמיכה מקצועית אם יש קושי משמעותי

אם אתם רואים שקיים קושי מהותי, ייתכן שכדאי לפנות להדרכה רגשית-חברתית דרך איש מקצוע (כגון קלינאי תקשורת, פסיכולוג חינוכי או מנחה חברתי) שיסייע לו לפתח כלים אישיים לשיפור הקשרים החברתיים.

סיכום – איך לבחור את הדרך הנכונה?

העדיפו שילוב הדרגתי – אל תעמיסו עליו יותר מדי בבת אחת.
תנו לו לבחור – שאלו אותו מה מעניין אותו כדי להגביר מוטיבציה.
עודדו אותו לנסות דברים חדשים – לפעמים הקשרים הכי טובים נוצרים דווקא במקומות לא צפויים.
שמרו על אופטימיות וגישה חיובית – ילדים מרגישים את היחס של ההורים ומשתקפים ממנו.

בהצלחה רבה וסייעתא דשמיא.